לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בצירוף התנגדות.
1. המשיבה הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב כנגד המבקשת לתשלום חוב עבור שירותים שלטענתה סיפקה למבקש בסכום של 49,460 ש"ח. עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל, הומצאה האזהרה למבקש ביום 16.8.11.
2. ביום 13.5.12 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף בקשת התנגדות.
3. בתצהירו התומך בבקשה טוען המבקש כי לא הגיש התנגדות במועד נוכח מצבו הנפשי הירוד, העדר ייעוץ משפטי וכן נוכח העובדה שפנה למשיבה בבקשה לבדוק את סכום החוב הנטען ונמסר לו הנשוא ייבדק והמבקש סמך על כי נציגי המשיבה יבדקו את גובה החוב.
4. לגופה של ההתנגדות, טוען המבקש כי המשיבה לא פירטה בכתב תביעתה כיצד נוצר החוב הנטען, ואף לא צירפה מסמך המעיד על היווצרות החוב. המבקש טוען כי פנה למשיבה על מנת לקבל את פירוט ההסכמים והחשבונות הרלבנטיות, אך המשיבה התעלמה מדרישתו. המבקש טוען כי כאשר פנה לנציגי המשיבה נאמר לו כי מדובר בחיוב בגין גלישה באינטרנט בחריגה מגבולות החבילה, בעוד שבמסמכים המצורפים לכתב התביעה מצוין כי אין חיוב בגין גלישה.
5. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, המבקש לא העלה טענה אחת המצדיקה את האיחור הרב בהגשת ההתנגדות ומשכך לא קיים טעם מיוחד להארכת המועד. לגופה של ההתנגדות טוענת המשיבה, כי הבקשה נעדרת פירוט כדין וכי המבקש לא התייחס ליתרת חובו למשיבה וטענת המבקש כי סכום החוב מופרז וכי אינו יודע מהו מקורו, אינו מצדיק מתן רשות להתגונן.
6. המועד להגשת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
7. בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, וביהמ"ש נטה להיענות לבקשות בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו (בש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4), 872, 879; בש"א 6402/96 הוועדה המקומית נ' מיכקשווילי פ"ד נ(3) 209, 211). במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, ע' 203; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תקדין-עליון 2000(3), 2132; תת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)).
8. שאלת הטעמים המיוחדים נבחנה בפסיקה בהקשרים שונים, ובין היתר, כאשר נתבקשה הארכת מועד להגשת ערעור. כך נפסק, כי טעותו של בעל דין או בא כוחו, שבעטיה נגרם האיחור, ואפילו רשלנותם, אינם מונעים לחלוטין הארכת מועד, ובלבד שבעל דין אינו מסתפק בבקשה סתמית אלא מבאר בתצהירו כיצד קרתה התקלה (ע"א 8547/96 אלימלך ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין, תקדין עליון 98(3), 275; י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית (1995), עמ' 889). עוד נפסק כי בבוא ביהמ"ש לבחון האם להיענות לבקשה להארכת מועד, עליו להתחשב גם במידת האיחור - ככל שהאיחור רב יותר, כך יידרש טעם מיוחד כבד משקל יותר (בר"ע (ת"א-יפו) 2444/04 ברוס בע"מ (בפרוק מרצון) נ' מנהל מס ערך מוסף באר-שבע ואח', תקדין-מחוזי 2006(2), 7192; בש"א (נצרת) 1625/05 אבראהים נ' אלרחמאן, תקדין-מחוזי 2005(3), 9012).
9. כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה אף יותר (ראו: ת"ת(י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)), ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872).
10. כך נפסק, למשל, כי למרות שהסמכות להארכת מועד לא נועדה להתגבר על תקלות שמקורן בטעות של בעל דין או בא כוחו, לא ניתן להתעלם מכך שתיתכנה טעויות אנוש, שאינן נובעות מרשלנות או הזנחה, ובמקרה כזה, ניתן במידת הצורך לתקן את הטעות, ע"י היענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב בהוצאות (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 הנ"ל). כן נפסק שכאשר הנסיבות בכללותן מורות על טעות כנה, בתום לב, שאיננה נובעת מזלזול, הניתנת לתיקון תוך התחשבות באינטרסים של הצד השני, ניתן להיענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב הצד שטעה בתשלום הוצאות לצד שכנגד (בש"א (ת"א-יפו) 175521/07, סאבר ג'וברין מוחמד נ' ש.ר.מ.ס. שיווק ציוד לבניין, תקדין-שלום 2007(4), 29025).
11. במקרה זה האיחור בהגשת הבקשה נבע מכך שהמבקש פנה למשיבה לבירור גובה סכום החוב שלטענתו הוא מופרז וכן בדרישה לקבל פירוט של גובה החוב, אך פנייתו של המבקש, לטענתו, לא נענתה על ידי המשיבה. במצב דברים זה, ובהתחשב בכך שהמבקש נטול השכלה משפטית, המדובר בטעות אנוש שאינה גובלת בזלזול ועל כן ניתן להיענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב המבקש בהוצאות.
12. אשר לטענות שמעלה המבקש בהתנגדות לגופה, הרי שהמבקש חולק על גובה סכום החוב וטוען כי פניותיו אל המשיבה לקבלת פירוט גובה החוב הנטען ולקבלת החשבוניות לא נענו. כן טוען המבקש, כי המשיבה לא היתה רשאית לחייבו בגין חריגה מגבולות הגלישה שנקבעו בהסכם בין הצדדים. כידוע, יש בסרוב להמציא למבקש מסמכים חיוניים אשר יכולים היו לאפשר לו לקיים את פירוט ההגנה כדבעי, כדי להוביל למתן רשות להתגונן (ראו והשוו: ע"א 465/89 בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד מה() 75). לפיכך, יש מקום ליתן למבקש רשות להתגונן בפני התביעה.
13. לאור האמור לעיל ובמאזן השיקולים הבאים בחשבון במקרה זה, יש לאפשר למבקש את יומו בבית המשפט,להאריך את המועד להגשת ההתנגדות וליתן לו רשת להתגונן בכפוף לתשלום הוצאות בגין מחדלו באי הגשת התנגדות במועד בסך של 2000 ש"ח,ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי. על הנתבע לשלם את ההוצאות הנ"ל בתוך 30 ימים לקופת בית המשפט ,שאם לא כן תידחה הבקשה להארכת מועד וההתנגדות.
14. לאחר ביצוע התשלום הנ"ל, ולנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר והצדדים ינהגו כדלקמן:
התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על-פי דין. הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור. היה והתובעת לא תגיש את המסמכים ולא תפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתה.
ניתנה היום, ג' סיון תשע"ב, 24 מאי 2012, בהעדר הצדדים.